חנינה

נהלי הגשת בקשת חנינה מהנשיא, קיצור תקופת מאסר וקציבת עונש מאסר

אם בוחנים את ההליך הפלילי בישראל ניתן לחלק אותו בצורה גסה לחלק המקדים של המשפט הפלילי הכולל חקירת משטרה ואיסוף ראיות כנגד נאשם בעבירה פלילית, השלב השני הוא המשפט הפלילי אך גם לאחר מתן גזר הדין לא תמו ההליכים המשפטיים ואחד מן הצעדים והאפשרויות העומדים בפני אילו שנמצאים בתום ההליכים המשפטיים היא הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה.

אולי הסוג המוכר ביותר של בקשות חנינה נוגע למקרים בהם אסיר המרצה עונש מאסר בפועל פונה לנשיא המדינה בבקשת חנינה שהיא למעשה בקשה לקצר את עונשו. יחד עם זאת קיימים עוד מספר מקרים המאפשרים לכל אדם לפנות בבקשת חנינה לנשיא והם כוללים בקשה להקלה בפסילת רישיון נהיגה, הקלה בקנסות בגין עבירות תעבורה, הקלה בקנסות שהוטלו על ידי בית המשפט בהליך פלילי כלשהו, קציבת עונש מאסר עולם ובמקומו הגדרת תקופת מאסר ולבסוף חנינה יכולה להיות גם בקשה לקיצור תקופת התיישנות או בקשה למחיקת רישום פלילי.

בקשת חנינה מתאימה גם לאילו שכבר הורשעו ומבצעים עונשי מאסר, לאילו אשר מיצו את אפשרויות הערעור שלהם וגם לאילו שתיקם נסגר בגין חוסר ראיות או חוסר עניין הציבור אך עדיין גוררים עימם רישום פלילי ומבקשים למחוק אותו. מכיוון שלשכת נשיא המדינה הדנה בבקשות החנינה בוחנת את הבקשות מתוך שיקולים שונים לחלוטין מאילו של בית המשפט או הפרקליטות, בלא מעט מקרים מדובר בדרך מצוינת לקצר את עונש המאסר, לבטל קנסות וגם להוביל למחיקת רישום פלילי.

במרבית המקרים על מנת להגיש בקשת חנינה מסודרת מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי המנוסה בהגשת בקשות חנינה של אסירים או בקשות חנינה למחיקת רישום פלילי על מנת שזה יעזור לנסח בקשת חנינה ברורה ורהוטה יחד עם יתר המסמכים הנלווים הדרושים. לאחר הגשת בקשת החנינה נכתבת חוות דעת מסודרת וזו מועברת יחד עם התיק ללשכת שר המשפטים אשר מאשר אותה ומחזיר אותה בתוספת המלצה בחזרה ללשכת הנשיא וזה מחליט באופן סופי האם לאשר את בקשת החנינה.