עבירות שוחד

עבירה של קבלת שוחד, שוחד בתחרויות, תיווך לשוחד וקבלת טובת הנאה

אחת העבירות המוכרות כעבירת צווארון לבן הינה עבירת השוחד ומתייחסת על פי רוב לעבירות של מעילה בכספים בתוך ארגון. באופן הבסיסי ביותר שוחד הינו קבלת כסף או טובת הנאה כלשהי שנועדה להשפיע על אדם ועל ההחלטות שיש בכוחו לקבל. מאופייה של העבירה, ברי כי עבירות שוחד נוגעות לאילו המחזיקים בתפקידים חשובים, מקבלי החלטות וראשי ארגונים חשובים ומכאן למעשה נובעת חומרת העבירה.

חוק העונשין, התשל"ז- 1977, מגדיר עבירה של קבלת שוחד כמקרה בו עובד ציבור לרבות עובד המועסק בתאגיד המספק שירות כלשהו לציבור, מקבל שוחד בין אם כסף או בין אם טובת הנאה אחרת תמורת פעולה שתבוצע במסגרת תפקידו. העונש לצד העבירה הינו עד 10 שנות מאסר או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. מן הצד השני, אדם אשר מציע שוחד לעובד ציבור עובר גם הוא עבירה פלילית אך עונשו של זה יהיה עד 7 שנות מאסר או קנס כאמור לעיל.

עבירה נוספת המוכרת על פי חוק העונשין כעבירת שוחד היא עבירה של שוחד בתחרויות ומי שיורשע בעבירה כזו צפוי לעונש של 3 שנות מאסר. שוחד בתחרויות הוא למעשה כל מקרה בו באמצעות מתן השוחד נעשה ניסיון להשפיע על תוצאותיה וקיומה של תחרות, בין אם תחרות ספורט ובין אם תחרות אחרת אשר יש לציבור הרחב עניין בה. הסוג הברור ביותר של שוחד בתחרות הוא מתן שוחד בספורט וכאן בישראל כבר פורסמו לא מעט מקרים של שוחד וניסיונות שוחד מתוך ניסיון להשפיע על תוצאותיהם של משחקי כדורגל.

עבירת שוחד נוספת, היא עבירה של תיווך לשוחד ולמעשה מדובר בעבירה הנוגעת לכל אדם אשר יתווך ויקשר בין מציע השוחד לבין מקבל השוחד, כאשר עונשו יהיה זהה לזה של מקבל השוחד, כלומר עונש של 10 שנות מאסר. כך ניתן להבין כי החוק בישראל אינו סלחני או סבלני בכל הקשור לעבירות שוחד שעל פי רוב נוגעות במינויים פוליטיים וציבוריים לא כשרים. יש לציין כי כמו גם בעבירות פליליות אחרות, מספיק ניסיון לשוחד וגם במידה והשוחד לא התקבל, יועמד החשוד לדין באשמת מתן שוחד.

חוק העונשין מגדיר שוחד כסכום כסף או דבר מה השווה לכסף (טובת הנאה). כאשר נותן השוחד מציע לחדול, להשהות, להאט, להפלות לרעה או לבצע פעולה מסוימת כדוגמת, מאמן קבוצת כדורגל בליגה הישראלית יציע לשחקן מקבוצה מתחרה לבצע פעולה שתועיל לקבוצתו של נותן השוחד תמורת כך שהמאמן יפעל לקנייתו של השחקן לקבוצה אחרת, הרי שמדובר בעבירת שוחד בתחרויות, אך כזו שבה השוחד לא היה כסף.

יש לציין כי עבירת שוחד אינה חייבת להיות מקרה מובהק בו אדם אחד משלם כסף לאחר, תוך שהוא מבהיר לו תמורת מה ניתן השוחד ואין צורך להוכיח כי השוחד ניתן לעובד ציבור על מנת שזה יבצע דבר מה ספציפי. ברוב המקרים על מנת שתתבצע עבירת שוחד, מספיק להוכיח כי מתן ההטבה הובילה לריכוכו של העובד אל מול בעלי עניין.